החלטה
לפניי בקשה לסילוק על הסף של בקשה מספר 24.
בקשה 24 היא בקשה למתן הוראות שהגיש המפרק הזמני אשר מונה לחברת סיון תכשיטים בע"מ (להלן: "סיון"), בגדרה התבקש בית המשפט לקבוע כי "כל תכשיטי הזהב והיהלומים בשווי מוצהר (מוצהר ע"י המשיבה) של 4,659,451 ₪, שהעבירה החברה שבפירוק (סיון– ח.ב.) למשיבה, פז פרימיום בע"מ, בשבוע שבו קרסה (יום 18.6.13), אינם תכשיטים שנשתמרה הבעלות בהם ע"י המשיבה ו/או הועברו למשיבה במסגרת חוזה למראית עין במובנו של ס' 13 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973" (ההדגשות במקור – ח.ב.).
בקשה 24 הוגשה נגד חברת פז פרימיום (להלן: "פז"). בבקשה נטען כי תשעה ימים טרם שהוגשה הבקשה לפירוקה של סיון, נטלו מאיר בובליל, אשר עומד מאחורי סיון, ומר שמעון בובליל, בעל המניות בפז, מסניפי סיון, את כל תכשיטי הזהב והיהלומים שהיו בהם, בטענה כי המדובר בתכשיטים שהועברו לסיון במסגרת עסקת קונסיגנציה. בבקשה טען המפרק הזמני כי בין הצדדים לא קיימת עסקת קונסיגנציה אמיתית, אלא עסקה שמטרתה הונאת מס. עוד טען המפרק הזמני בבקשה כי עסקת הקונסיגנציה היא עסקת משכון מוסווה, ומטרתה להפוך את פז לנושה מובטחת של סיון במקרה של חדלות פירעון.
ביום 7.10.2013 הגישה פז את הבקשה שלפניי – היא הבקשה לסילוק על הסף של בקשה 24. פז טענה כי הדיון בבקשה 24 טעון בירור עובדתי נרחב ומורכב ושמיעת עדים רבים, וסיבה זו, כמו גם הצורך בקיום הליכים מקדמיים, מחייבים למחוק את בקשה 24 על הסף, ולהפנות את המפרק הזמני למסלול של תביעה אזרחית רגילה. לחלופין עתרה פז להורות על קביעת מועד לקיום הליכים מקדמיים הדדיים מלאים, להעביר לידה מסמכים מבוקשים וכן לקבוע מועד דיון לשמיעת עדויות בבקשה.
בעניין רע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385 (2001) נקבע:
"ניתן לסכם אפוא את התנאים הנדרשים, דרך-כלל, להכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך מתן הוראות:
(א)בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר;
(ב)בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה.
(ג)בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל-דין".
ברע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן, בתפקידו ככונס נכסים (פורסם בנבו, 26.3.2007) עמד כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס, על השיקולים הנוגעים לבירור טענות נושא התפקיד כלפי צד שלישי במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות:
"נוסיף לכך כי יש מחלוקות שאף אם מעורבים בהן צדדים שלישיים, ראויות הן על פי טיבן וטבען להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות או בהליך דומה, הכל בפני בית המשפט השולט והמפקח על התיק העיקרי בגדרו פועל בעל התפקיד. נקודת המוצא בכל הנוגע לעניינים אלו היא כי המסגרת הדיונית הראויה להם הינה בקשה למתן הוראות. כך הוא למשל, כאשר בגדרו של תיק פירוק מוגשת בקשה למתן הוראות בעילה שהינה ייחודית לדיני הפירוק (או דיני פשיטת הרגל), כגון העדפת מרמה...
סוג אחר של מקרים נוגע לבקשות למתן הוראות בהן עולה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה בהליך פירוק או בהליך פשיטת רגל. שאלות כאלה אופייניות להליכי חדלות פירעון, אך אין מדובר בעילה ייחודית להליכים כאלה. במקרים אלה יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדרו של תיק חדלות הפירעון (ראו, רע"א 2100/04 בלאס נ' עו"ד יעקב בויאר, הנאמן על נכסי החייבים (לא פורסם)). הסיבה שראוי לברר שאלות כאמור בגדר בקשה למתן הוראות הינה זו: לעיתים קרובות, העניין נוגע למספר לא קטן של גורמים, למשל נושים, המצפים בכיליון עיניים לקידום הליך חדלות הפירעון על מנת שיוכלו לקבל דיבידנד. הפניית הבירור להליך אזרחי רגיל, אפשר לפני בית משפט אחר, עלולה להביא לכך שיחלוף זמן רב מאוד עד שהנושים יזכו לקבל את מבוקשם. כלומר, משיקולי יעילות רצוי, על כן, לפעול בגדר תיק חדלות הפירעון ולא בתביעה נפרדת (ראו והשוו, ע"א 5709/99 הנ"ל; ו' אלשיך, ג' אורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה(2005) 191-190).
השיקול הנגדי, המועלה על ידי משיבים בבקשות למתן הוראות, הוא שמסגרת דיונית זו אינה מתאימה וכי קיים חשש שהשימוש בה יגרום לפגיעה דיונית בהם. זאת, שכן ההליך מתנהל בצורה מקוצרת יחסית לתביעה אזרחית רגילה ובלא להתיר שימוש בכל הארסנל של הליכי הביניים המוכרים בתובענה שכזו. חשש לפגיעה דיונית קשור כמעט תמיד בטענה שהעניין העומד לדיון הינו סבוך מבחינה עובדתית. הסיבוך העובדתי, כך נהוג לטעון, יצריך העדת עדים רבים ולא ניתן לספק צורך זה בגדרו של דיון בבקשה למתן הוראות. שיקול זה של חשש לפגיעה דיונית הוא אמנם שיקול חשוב שעל בית המשפט לתת עליו את הדעת, במיוחד באותם מקרים בהם אין מדובר בעילות ייחודיות להליכי חדלות פירעון. יש אף לזכור, כי בית המשפט של חדלות הפירעון יכול להקטין או למתן את החשש מפגיעה דיונית בבעל הדין על ידי כך שיתיר - והכל באופן מושכל, מידתי וזהיר - את המוסרות החלים לגבי בקשה למתן הוראות".
בענייננו, השאלה שבמחלוקת נוגעת להיקף מסת הנכסים של סיון. שאלה זו אופיינית להליכי חדלות פירעון, הגם שאינה שאלה ייחודית להליכים כאלה. בנסיבות אלה, כעולה מהלכת שרידב הנ"ל, ראוי לנסות ולברר את המחלוקת בגדרו של הליך חדלות פירעון. זאת ועוד, מתוך עיון בכתבי הטענות בבקשה 24, לא התרשמתי על פני הדברים כי מדובר בבקשה הטעונה בירור עובדתי מורכב ושמיעת עדים רבים, כפי המתואר על ידי פז. דומה כי השאלה האם מדובר בעסקת קונסיגנציה או בעסקה של משכון מוסווה אינה שאלה כה מורכבת. גם העובדה שהמפרק הזמני ביקש להקדיש לחקירתו של המצהיר מטעם פז שעה אחת בלבד, אומרת דרשני. אפשר אמנם שבמהלך הדיון בבקשה 24 לגופה יתחוור כי אכן הבקשה טעונה בירור עובדתי סבוך, החורג מגבולותיו הסבירים של הליך מתן ההוראות, אך לעת הזו, לא כך הוא הדבר.
עוד יש להוסיף כי דיון בבקשה 24 במתכונת של בקשה למתן הוראות, אף עולה בקנה אחד עם הגישה עליה עמד בית המשפט העליון, לפיה "מעצם מהותם של הליכי הפירוק מתחייב, למעט במקרים חריגים, ריכוז כל ההליכים בעניינו של התאגיד בפני בית משפט אחד המרכז בידיו, מטבע הדברים, את מכלול הנתונים הרלוונטיים ויש בידו לבחון את הסוגייה בראיית רוחב, תוך שקילת האינטרסים של הגורמים השונים המעורבים בהליכי הפירוק ועריכת איזון מתאים ביניהם" (רע"א 1781/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עו"ד צבי רוזנברג, כונס הנכסים (פורסם בנבו, 16.4.2009)).
בנוסף לאמור, לא שוכנעתי כי ייגרם לפז עיוות דין מחמת בירור המחלוקת על דרך של בקשה למתן הוראות. בדרישתה לשמירת זכויותיה הדיוניות, עמדה פז על הצורך בקיום הליכים מקדמיים ובפרט בגילוי מסמכים מלא מצד המפרק הזמני (בקשת פז מיום 25.12.2013). אי לכך ולפי החלטתי, הודיע המפרק הזמני ביום 26.12.2013 כי יפעל להעביר לפז כל מסמך שניתן לאתר ו"ככל שיהיו מסמכים מבוקשים, אשר מבחינה טכנית ו/או אחרת, לא ניתן לאתר ו/או להפיק, יודיע על כך המפרק הזמני לפז פרימיום וינמק את הסיבה שבעטיה לא ניתן להעביר את המסמכים". המפרק הזמני גם לא חלק על זכותה של פז להגיש בעתיד כל בקשה הקשורה למסמכים המבוקשים. נראה לי כי בשלב זה יש בהסדר כאמור, לפיו יעביר המפרק הזמני לפז את המסמכים המבוקשים ככל שהם מצויים ברשותו או בשליטתו, כדי להבטיח את זכויותיה הדיוניות של פז, גם במסגרת של בקשה למתן הוראות.
אשר על כן, לעת הזו נדחית בקשתה של פז לסילוק ההליך על הסף.
הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון במסגרת ההכרעה בבקשה מס' 24 לגופה.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.